ד"ר קארין יניב

רשת הקשרים המדעיים מאחורי פריצת הדרך בניטור הקורונה

ד"ר קארין יניב, חוקרת במחלקה להנדסה ביוטכנולוגית באוניברסיטת בן-גוריון, הובילה פרויקט מחקרי פורץ דרך המאפשר לאתר את נגיף הקורונה בביוב ברמת השכונה. בת 32, רווקה המתגוררת בבאר שבע, יניב הצליחה לרקום רשת קשרים אסטרטגית שמחברת בין האקדמיה, הרשויות המקומיות, משרד הבריאות וגורמים תעשייתיים.

המחקר שהובילה יניב מציע פתרון לבעיה קריטית בזמן מגפה – היכולת לזהות התפרצויות עוד בטרם הן מתגלות בבדיקות קליניות. בפיילוט שהובילה באשקלון, הוכיחה יחד עם המנחה שלה, פרופ' אריאל קושמרו, וחברת קנדו, כי ניטור ממוקד של שכונות מאפשר גילוי מוקדם של אזורי התפרצות. המחקר גילה שאפשר לזהות נוכחות של נגיף בשכונות ספציפיות כשבוע לפני שהסימנים מתגלים במתקן הטיהור העירוני הכללי – זמן יקר שיכול לאפשר תגובה מהירה והכלת התפרצויות.

דרכה של יניב במדע החלה עוד בילדותה בכרמיאל, שם גילתה סקרנות טבעית לעולם החי. לימודי הביוטכנולוגיה בתיכון היוו את הבסיס לקריירה המדעית שלה. בניגוד לרבים מבני דורה, בחרה יניב אחרי שירותה הצבאי לוותר על המסלול המקובל של עבודה זמנית וטיול, לטובת לימודים אקדמיים. ניסיון קצר במלצרות שכנע אותה ללכת אחרי תשוקתה האמיתית ולבחור במסלול האקדמי.

פיתוח שיטה לזיהוי הנגיף בסביבה

האתגר המרכזי בעבודתה של יניב היה פיתוח שיטה לזיהוי הנגיף בסביבה מאתגרת כמו שפכים, המכילים תערובת מורכבת של חומרים שונים. למרות קיומה של מעבדת שפכים, נדרשו ניסויים רבים ושיטות מתקדמות של ריכוז והגדלת רגישות כדי לפתח פרוטוקול שיאפשר זיהוי אמין של הווירוס בתמהיל הביוב המורכב.

הצלחת הפרויקט משכה את תשומת לבו של משרד הבריאות, שביקש לבחון את האפשרות ליישום המיזם ברמה הארצית. המשרד התעניין במיוחד בקורלציה בין הממצאים במערכת הביוב לבין רמת התחלואה בפועל באוכלוסייה. שיתוף הפעולה המתמשך בין האקדמיה, הרשויות וחברת קנדו מדגים את יכולתה של יניב לחבר בין עולמות שונים לטובת מטרה משותפת.

סיכום

המחקר פורץ הדרך של יניב לא רק מציע כלי יעיל למלחמה במגפות, אלא גם מדגים את חשיבות שיתוף הפעולה הבין-מגזרי בפתרון בעיות מורכבות. רשת הקשרים שיצרה בין האקדמיה, הרשויות והתעשייה אפשרה לתרגם רעיון מחקרי למערכת ממשית בעלת השפעה רחבה על בריאות הציבור ועל ההתמודדות הלאומית עם אתגרי המגפה.