זוכה פרס נובל לכימיה ומדען בעל שם עולמי
דן שכטמן, יליד תל אביב (1941), הוא פרופסור מחקר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, בעל שם עולמי שזכה בפרס ישראלי לפיזיקה בשנת 1998 ובפרס נובל בכימיה בשנת 2011. לזכיה בפרס נובל הובילה תגליתו המהפכנית של קוואזי- גבישים, אשר שינתה את פני המדע בעולם.
השכלה וקריירה אקדמית
1. תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מהטכניון בחיפה
2. דוקטורט בהנדסת חומרים מהטכניון (1972)
3. פרופסור בטכניון מ-1984
4. פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ונס הופקינס (1981-1983) ואוניברסיטת מרילנד.
גילוי הקוואזי-גבישים והשפעתו על עולם הפיזיקה
שכטמן גילה את הקוואזי-גבישים בעת בחינת סגסוגת אלומיניום-מנגן תחת מיקרוסקופ אלקטרונים. הוא זיהה מבנה גבישי בעל סימטריה חמשית, דבר שנחשב בלתי אפשרי עד אז. תגלית זו:
1. אתגרה את ההגדרה המקובלת של גבישים.
2. הובילה להגדרה מחדש של המושג "גביש" על ידי האיגוד הבינלאומי לקריסטלוגרפיה.
3. פתחה תחום מחקר חדש בחומרים קוואזי-מחזוריים.
4. השפיעה על תחומים מגוונים כמו מתמטיקה, אמנות ואדריכלות.
השימושים המעשיים של תגליתו של דן שכטמן
1. פיתוח חומרים חדשים עם תכונות ייחודיות.
2. שיפור בתכונות של פלדות אל-חלד.
3. יצירת ציפויים אנטי-הידבקות לכלי מטבח.
4. פיתוח בידוד תרמי משופר.
5. שימושים בתעשיית האלקטרוניקה והאופטיקה.
קשריו הבינלאומיים של דן שכטמן
1. חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב (2012)
2. חבר זר של האקדמיה הלאומית להנדסה של ארה"ב (2014)
3. חבר באקדמיה האירופית למדעים (1997)
4. שיתופי פעולה עם מעבדות מחקר מובילות ברחבי העולם, כולל NIST בארה"ב ומכון מקס פלנק בגרמניה
5. הרצאות אורח באוניברסיטאות יוקרתיות כמו הרווארד, MIT, ואוקספורד
תרומה לחינוך ולקהילה המדעית
1. הנחיית עשרות סטודנטים לתארים מתקדמים וחוקרים פוסט-דוקטורט.
2. פיתוח תוכניות לימודים חדשניות בתחום מדע החומרים.
3. קידום החינוך המדעי בישראל ובעולם.
4. תמיכה בשיתופי פעולה מדעיים בין ישראל למדינות שכנות.
פרסומים ותרומה לספרות המדעית
1. מעל 250 מאמרים מדעיים בכתבי עת בינלאומיים מובילים.
2. מספר ספרים וממכרי בסיס בתחום הקוואזי-גבישים ומדע החומרים.
3. עורך אורח בכתבי עת מדעיים מובילים.
סיכום
לסיכום, תרומתו של שכטמן לעולם המדע חורגת מעבר לתגליתו הספציפית. הוא מהווה דוגמה למדען פורץ דרך, המשלב מצוינות מחקרית עם מחויבות לחינוך ולקידום המדע ברמה הגלובלית. השפעתו ניכרת לא רק בתחום הכימיה והפיזיקה, אלא גם בתרומתו לדיפלומטיה מדעית ולקידום שיתופי פעולה בינלאומיים.